<h1>יבין שמועה לרשב"ץ הלכ' טרפות</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ואפרש עתה ענין טריפה אינה חיה י"ב חדש אמרו בגמרא סימן לטריפה שנים עשר חדש פירוש אם ראינו בהמה או עוף שיש בו ספק אם הוא טריפה אם לא ונתקיימו י"ב חדש יצאו מספק טריפה שאלו היו טריפ' לא נתקיימו י"ב חדש ואם נתקיימו פחות מיכן יש לחוש להם לפי שאפשר שיתקיימו פחות מי"ב חדש שיש מכה שהצנה קשה לה ולא החמה ויש מכה שהחמה קשה לה ולא הצנה וכמו שאמרו בגמ' בגלגלת שנפחתה ועשו לה הדוק של קרויה וחיה ימות החמה היה וכיון שבאו עליה ימות הצנה מיד מתה אבל נר' שהיא מתנונ' וכמו שאמרו על תרנגול' שנטלה נוצת' שגדל' כנפים האחרוני' יותר מן הראשוני' שאם היתה טריפה במידי דמטרפה לא היתה מגדלת כנפים וכבר היו רוצי' לנסות אם הטרפ' חיה אם לא בשמוטת ירך בעוף ובקדירת קנה ובגלגלת שיש בה נקבים שעשו להם תקון ונתקיימו ובכולן לאו תוך י"ב חדש הוה. ואני ראיתי עוף אחר שהתחילו לשחוט בושט והניחוהו והיה אוכל ומשביח וצויתי לשחטו במקום אחר תוך י"ב חדש ומצאתי במקו' ההוא מוגלא סרוחה ובלא ספק סימן טריפה היה ואסרתיו. וכבר העידו לי כי במדבר כשהפרי' הם מתנפחין מעיהם מרוב אכילה הם קורעים הכרס ומוציאים הפרש ומדבקים הקרע בקסמים ויוצא הפרש משם עד שהוא מדבק ומתקיימי' הרבה. וכשאכתוב דין קרועה אכתוב אפשרות זה. וכן מה שכתבו הרופאים איש אחד נכנס חץ בבטנו ויצא בגללי צאתו אחר שבע שנים אם אמת הדבר סוף דבר אין לנו אלא דברי חכמים שאין טריפה חיה י"ב חדש. ומניחין ספק טריפה בבית י"ב חדש. ואע"ג דאמרינן בגמרא [נ"ג ע"ב] על הנהו ספק טריפה דחניקנהו ולא אשהינהו משו' דלא ליתו לידי תקלה כבר פי' רש"י ז"ל שהיה זה לפי שהיו רבים אבל בספק טריפה אחת יכול להשהותה עד י"ב חדש. אבל אסור למכרה לגוי שלא יחזור וימכרנה לישראל כיון שאין הטריפות נכר בה. וכיון שהטריפה אינה חיה י"ב חדש כן אינה יולדת וספק טריפה שילדה היא כשרה אם גדלו הביצי' במיעיה אחר שנטרפה אבל אם אחר שגדלו הביצים במעיה נטרפה יכולין להגמר אחר שנטרפ' ואם אחר שילדה כל אותן ביצים שקרויין שחלא קמא גדלא שחלא אחרת יצאה מספק טריפה ואם ספק אסורין מספק ואם שחטה ונמצאת טריפה בסרכות ושאר טרפיות שבפנים ואין ידוע אימתי כל ביצי' וחלב שהטילה כבר עד עכשיו כשירין דמוקמי' לה אחזקה ואמרי' דהשתא נטרפ' ובתוספות חולין חולקין בזו ואומרים דלא מוקמינן אחזקה אלא בחזקה ברורה אבל זו לא היתה לה חזקה ברורה מחיי' שהיתה כשרה. וביצת טריפה אסורה אפילו גדלה קודם שנטרפה שכיון שהיא דבוקה בגופה כגופה (דמ"א) [דמיא] דהכי אמרינן בגמרא גבי מתני' דעדויות [פ"ה מ"א] דאפליגי ב"ש וב"ה בביצת נבילה דב"ש מתירין אם כיוצא בה נמכרת בשוק וב"ה אוסרין ואמרי התם ומודים בביצת (נבילה) [טריפה] שהיא אסורה מפני שגדלה באסור ופי' רש"י ז"ל בגמ' מפני שגמרה באסור ומשמע מהכא דביצת נבילה וביצת טריפה אע"פי שנגמרה כיון שנגמרה באיסור הויא כגופא ואע"ג דאמרינן בפ"ק דיו' טוב [ו' ע"ב] דביצים המעורות באשכול שנמצאו בגוף התרנגולת מותר לאכלן בחלב דפרשא בעלמא נינהו ואינה כגופא איכא למימר דמדינא פרשא נינהו ואינן כגוף התרנגולת ומשום הכי מקילין בבשר עוף בחלב דלא מתסר אלא מדרבנן אבל בטריפה דאורייתא מחמרי' שאם שחט התרנגולת ונמצאת (רפה) [טריפה] כל ביצים שיש במעיה אפי' אינן מעורות בגידין אסורין כגופ' ובמסכת תמורה [ל"א ע"א] אמרי' דאפרוח של ביצת טריפה מותר אע"ג דקיימא לן כל היוצא מן הטמא טמא הכא שרי משום דאימת קא (נבלא) [גדלה] כי מסרחא. שאין האפרוח נוצר עד שתסרח הביצה ואותה שעה מותרת היתה שלא אסרה תורה אלא נבלה הראויה לגר ואם נסרחה אינה ראויה לגר וא"כ לא יצא אפרוח זה מן הטמא ומותר עגל שנולד מן הטריפה אע"פי שאמו אסורה הוא מותר ולא אמרי' עובר ירך אמו והרי אמרי' בפ"ק די"ט [ו' ע"א] דשוחטין אותו בי"ט. וכן בן פקועה שנולד מן הטריפה נתר בשחיטה עצמו וחלב טריפה אסור כמו הביצה.
<h2>דף לא.</h2>
ואפרש עתה ענין טריפה אינה חיה י"ב חדש אמרו בגמרא סימן לטריפה שנים עשר חדש פירוש אם ראינו בהמה או עוף שיש בו ספק אם הוא טריפה אם לא ונתקיימו י"ב חדש יצאו מספק טריפה שאלו היו טריפ' לא נתקיימו י"ב חדש ואם נתקיימו פחות מיכן יש לחוש להם לפי שאפשר שיתקיימו פחות מי"ב חדש שיש מכה שהצנה קשה לה ולא החמה ויש מכה שהחמה קשה לה ולא הצנה וכמו שאמרו בגמ' בגלגלת שנפחתה ועשו לה הדוק של קרויה וחיה ימות החמה היה וכיון שבאו עליה ימות הצנה מיד מתה אבל נר' שהיא מתנונ' וכמו שאמרו על תרנגול' שנטלה נוצת' שגדל' כנפים האחרוני' יותר מן הראשוני' שאם היתה טריפה במידי דמטרפה לא היתה מגדלת כנפים וכבר היו רוצי' לנסות אם הטרפ' חיה אם לא בשמוטת ירך בעוף ובקדירת קנה ובגלגלת שיש בה נקבים שעשו להם תקון ונתקיימו ובכולן לאו תוך י"ב חדש הוה. ואני ראיתי עוף אחר שהתחילו לשחוט בושט והניחוהו והיה אוכל ומשביח וצויתי לשחטו במקום אחר תוך י"ב חדש ומצאתי במקו' ההוא מוגלא סרוחה ובלא ספק סימן טריפה היה ואסרתיו. וכבר העידו לי כי במדבר כשהפרי' הם מתנפחין מעיהם מרוב אכילה הם קורעים הכרס ומוציאים הפרש ומדבקים הקרע בקסמים ויוצא הפרש משם עד שהוא מדבק ומתקיימי' הרבה. וכשאכתוב דין קרועה אכתוב אפשרות זה. וכן מה שכתבו הרופאים איש אחד נכנס חץ בבטנו ויצא בגללי צאתו אחר שבע שנים אם אמת הדבר סוף דבר אין לנו אלא דברי חכמים שאין טריפה חיה י"ב חדש. ומניחין ספק טריפה בבית י"ב חדש. ואע"ג דאמרינן בגמרא [נ"ג ע"ב] על הנהו ספק טריפה דחניקנהו ולא אשהינהו משו' דלא ליתו לידי תקלה כבר פי' רש"י ז"ל שהיה זה לפי שהיו רבים אבל בספק טריפה אחת יכול להשהותה עד י"ב חדש. אבל אסור למכרה לגוי שלא יחזור וימכרנה לישראל כיון שאין הטריפות נכר בה. וכיון שהטריפה אינה חיה י"ב חדש כן אינה יולדת וספק טריפה שילדה היא כשרה אם גדלו הביצי' במיעיה אחר שנטרפה אבל אם אחר שגדלו הביצים במעיה נטרפה יכולין להגמר אחר שנטרפ' ואם אחר שילדה כל אותן ביצים שקרויין שחלא קמא גדלא שחלא אחרת יצאה מספק טריפה ואם ספק אסורין מספק ואם שחטה ונמצאת טריפה בסרכות ושאר טרפיות שבפנים ואין ידוע אימתי כל ביצי' וחלב שהטילה כבר עד עכשיו כשירין דמוקמי' לה אחזקה ואמרי' דהשתא נטרפ' ובתוספות חולין חולקין בזו ואומרים דלא מוקמינן אחזקה אלא בחזקה ברורה אבל זו לא היתה לה חזקה ברורה מחיי' שהיתה כשרה. וביצת טריפה אסורה אפילו גדלה קודם שנטרפה שכיון שהיא דבוקה בגופה כגופה (דמ"א) [דמיא] דהכי אמרינן בגמרא גבי מתני' דעדויות [פ"ה מ"א] דאפליגי ב"ש וב"ה בביצת נבילה דב"ש מתירין אם כיוצא בה נמכרת בשוק וב"ה אוסרין ואמרי התם ומודים בביצת (נבילה) [טריפה] שהיא אסורה מפני שגדלה באסור ופי' רש"י ז"ל בגמ' מפני שגמרה באסור ומשמע מהכא דביצת נבילה וביצת טריפה אע"פי שנגמרה כיון שנגמרה באיסור הויא כגופא ואע"ג דאמרינן בפ"ק דיו' טוב [ו' ע"ב] דביצים המעורות באשכול שנמצאו בגוף התרנגולת מותר לאכלן בחלב דפרשא בעלמא נינהו ואינה כגופא איכא למימר דמדינא פרשא נינהו ואינן כגוף התרנגולת ומשום הכי מקילין בבשר עוף בחלב דלא מתסר אלא מדרבנן אבל בטריפה דאורייתא מחמרי' שאם שחט התרנגולת ונמצאת (רפה) [טריפה] כל ביצים שיש במעיה אפי' אינן מעורות בגידין אסורין כגופ' ובמסכת תמורה [ל"א ע"א] אמרי' דאפרוח של ביצת טריפה מותר אע"ג דקיימא לן כל היוצא מן הטמא טמא הכא שרי משום דאימת קא (נבלא) [גדלה] כי מסרחא. שאין האפרוח נוצר עד שתסרח הביצה ואותה שעה מותרת היתה שלא אסרה תורה אלא נבלה הראויה לגר ואם נסרחה אינה ראויה לגר וא"כ לא יצא אפרוח זה מן הטמא ומותר עגל שנולד מן הטריפה אע"פי שאמו אסורה הוא מותר ולא אמרי' עובר ירך אמו והרי אמרי' בפ"ק די"ט [ו' ע"א] דשוחטין אותו בי"ט. וכן בן פקועה שנולד מן הטריפה נתר בשחיטה עצמו וחלב טריפה אסור כמו הביצה.
